נאט"ו: 74 שנים לאמנת וושינגטון

ב-4 באפריל 1949, באולם העצמאות של מחלקת המדינה של ארצות הברית, נחתם הסכם וושינגטון. הסכם זה הקים את ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (NATO), ברית צבאית שאיחדה מדינות באירופה ובצפון אמריקה בהגנה קולקטיבית נגד ברית המועצות ובעלות בריתה של הגוש הקומוניסטי.

הסכם וושינגטון היה תוצאה של כמה שנים של משא ומתן ודיונים בין המדינות הנוגעות בדבר. הרצון להגן על עצמם מפני האיום הסובייטי, שהופיע לאחר מלחמת העולם השנייה, הוביל את מנהיגי המערב לחפש אסטרטגיית הגנה משותפת.

העסקה הוא נחתם על ידי ארצות הברית, בריטניה, צרפת, קנדה, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג, איטליה, דנמרק, נורבגיה, פורטוגל ואיסלנד. לכל אחת מהמדינות הללו היה אז מצב פוליטי משלה. כפי שסיפרנו לכם אתמול, תוכנית מרשל, שאושרה שנה קודם לכן, סימנה את תחילתה של הברית הזו.

המצב הפוליטי במדינות החתומות

• ل ארצות הברית, בראשות הנשיא הארי ס. טרומן, הם היו בעמדת כוח. לאחר מלחמת העולם השנייה. הם התגלו כמעצמת העל המובילה בעולם, והיו מחויבים להגן על החופש והדמוקרטיה מפני 'האיום הקומוניסטי'.
• El בריטניהבראשות ראש הממשלה קלמנט אטלי, הוא נפגע קשות מהמלחמה והיה בתהליך התאוששות. המדינה הייתה מחויבת להגן על הדמוקרטיה והחירות, והצטרפה לנאט"ו כדי להגן על עצמה מפני האיום הסובייטי.
• צרפתבראשות הנשיא וינסנט אוריול, סבל מאוד במהלך המלחמה. המדינה נלחמה בקומוניזם במלחמת הודו-סין והייתה מודאגת מהאיום הסובייטי באירופה.
• קנדה, בראשות ראש הממשלה לואי סנט לורן, הייתה מדינה חזקה ומשגשגת שהייתה מחויבת להגן על החירות והדמוקרטיה. המדינה הוא היה בעל ברית חשוב של ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה והיה מוכן להצטרף לנאט"ו כדי להגן מפני האיום הסובייטי.
• בלגיהבראשות ראש הממשלה פול-אנרי ספאק, המדינה הושפעה באופן משמעותי מאוד במהלך המלחמה והיה נחוש להגן על עצמו מפני הגוש הקומוניסטי.
• הולנדבראשות ראש הממשלה וילם דרייס, הוא היה נתון להרס במהלך המלחמה. המדינה הייתה בעלת ברית חשובה של ארצות הברית במהלך המלחמה.
• לוקסמבורגבראשות ראש הממשלה יוסף בק, היה א מדינה קטנה אך מחויבת להגנה משותפת.
• איטליה, בראשות ראש הממשלה אלסיד דה גספרי, המדינה סבל מדיקטטורה פשיסטית ארוכה והיה מחויב להגנת הדמוקרטיה והחירות.
• דנמרקבראשות ראש הממשלה הנס הדטופט, המדינה נכבשה על ידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה והיה מוכן להצטרף לנאט"ו כדי להגן מפני האיום הסובייטי.
• נורבגיה, בראשות ראש הממשלה איינר גרהרדסן, גם כן סבל מהכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה והיה נחוש להגן על עצמו מפני האיום הסובייטי.
• פורטוגל, בבימויו של אנטוניו דה אוליביירה סלזאר, היה מדינה אוטוריטרית שדאגה מהאיום הקומוניסטי באירופה. למרות שהמדינה לא הייתה דמוקרטיה, היא הצטרפה לנאט"ו כדי להגן על עצמה מפני האיום הסובייטי.
• איסלנד, בראשות ראש הממשלה סטיבן יואן סטיפסון, היה א מדינה קטנה אך חשובה מבחינה אסטרטגית בשל מיקומה בצפון האוקיינוס ​​האטלנטי. המדינה נכבשה על ידי הבריטים והאמריקאים במהלך מלחמת העולם השנייה והייתה מוכנה להצטרף לנאט"ו כדי להגן על עצמה מפני האיום הסובייטי.

אמנת וושינגטון והקמת נאט"ו הם ייצגו צעד חשוב בהיסטוריה של המלחמה הקרה. הברית הצבאית סיפקה הגנה קולקטיבית נגד האיום הסובייטי והניח את היסודות ליציבות וביטחון באירופה לעשורים הבאים.

המקרה של ספרד: כניסה לאחר משאל עם

משאל העם על קביעות ספרד בארגון האמנה הצפון-אטלנטית (NATO), נחגג ב-12 במרץ 1986, זה היה אירוע מכריע בהיסטוריה הפוליטית של ספרד. משאל העם נקרא על ידי ממשלתו של הנשיא דאז פליפה גונזלס, ונערך לאחר ויכוח סוער בשאלה האם ספרד צריכה להישאר חברה בנאט"ו או לפרוש מהארגון הצבאי.

באותן שנים, ספרד הייתה בתהליך של מעבר דמוקרטי לאחר עשרות שנים של דיקטטורה תחת משטר פרנקו. כניסתה של ספרד לנאט"ו ב-1982 הייתה אחד הצעדים הראשונים של המדינה לקראת השתלבות בעולם המערבי והוצדקה במונחים של הצורך בגיבוש הדמוקרטיה הספרדית והשתלבותה בקהילה הבינלאומית.

עם זאת, חברותה של ספרד בנאט"ו הייתה מאוד שנויה במחלוקת ויצרה ביקורת חריפה בקרב מפלגות השמאל., איגודים ותנועות חברתיות. קבוצות אלו סברו שנאט"ו הוא ארגון אימפריאליסטי ומחמם מלחמה שאינו מכבד זכויות אדם או ריבונות של מדינות.

מסע הבחירות למשאל העם היה אינטנסיבי ומקוטב מאוד, ושני הצדדים שניצבו זה מול זה בתחרות, ה"כן" וה"לא", הציגו טיעונים שונים מאוד לגבי היתרונות והסכנות של שנותרה ספרד במשאל העם. נאט"ו.

תומכי ה"כן" טענו כי נאט"ו הוא ארגון הגנתי המבטיח את ביטחונה של אירופה מפני איום הגוש הסובייטי, וכי יציאת ספרד מנאט"ו תסכן את יציבות האזור ואת מעמדה של ספרד בעולם. יתר על כן, הם טענו כי נאט"ו סיפקה לספרד משאבים כלכליים וטכנולוגיים חשובים שהועילו למדינה.

מצד שני, תומכי ה"לא" טענו כי נאט"ו הוא ארגון מיליטריסטי והתפשטותי המקדם מרוץ חימוש ואינו מכבד את ריבונותן של מדינות שאינן חברות. יתר על כן, הם טענו כי נאט"ו לא ערבה לביטחונה של ספרד, אלא חשף אותה לנקמה אפשרית במקרה של עימות מזוין, וכי המשאבים הכלכליים והטכנולוגיים שסיפקה נאט"ו אינם משמעותיים בהשוואה לעלויות הצבאיות והפוליטיות של החברות. אִרגוּן.

התוצאות

כך, ספרד הצטרפה רשמית לנאט"ו ב-30 במאי 1982., בתקופת המנדט של פליפה גונזלס.

ההשלכות

לתוצאה של משאל העם של נאט"ו בספרד ב-1986 היו השלכות פוליטיות וחברתיות חשובות במדינה. ברמה המדינית, הניצחון ב"כן" ביסס את מעמדה של ספרד כחברה בנאט"ו וחיזק את הברית עם ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות. הממשלה הסוציאליסטית בראשות פליפה גונזלס חשב שהניצחון של ה"כן" הוא תמיכה במדיניות החוץ שלו והאסטרטגיה שלה למודרניזציה של המדינה, והשתמשה בתוצאת משאל העם כדי לחזק את הלגיטימיות הדמוקרטית שלה.

עם זאת, השאילתה יצרה אי אכזבה חזקה בין המגזר החברתי והפוליטי שתמך באפשרות "לא". רבים מהם סברו כי הניצחון ב"כן" הוא תוצאה של מערכת בחירות מטעה ומניפולטיבית, וכי ההתייעצות אינה משקפת את רצונם האמיתי של האזרחים. יתר על כן, משאל העם העמיק את הקיטוב הפוליטי בספרד וחיזק את תדמיתו של נאט"ו כארגון שנוי במחלוקת עם מעט כבוד לריבונות המדינות. במובן זה, משאל העם על נאט"ו בספרד בשנת 1986 היה אירוע מרכזי בהיסטוריה הפוליטית והחברתית של המדינה, שסימן את תחילתה של תקופה של תמורות וויכוחים על תפקידה של ספרד בזירה הבינלאומית.

העתיד של נאט"ו: שוודיה והמצור הטורקי

נאט"ו ממשיכה להיות ארגון הגנה בולט כיום, ועם הסכסוך של מלחמת אוקראינה הונחו היסודות להרחבתו. ביום שלישי הקרוב הצטרפה פינלנד רשמית כחברה חדשה, בעוד שבדיה ממתינה לפתיחת הנעילה הטורקית כדי להצטרף לשורות ארגון בינלאומי שכעת שלושים מדינות הן חלק ממנו.

טורקיה מתנגדת לכניסתה של שבדיה לאמנה הצפון-אטלנטית (ומפעילה את זכותה להטיל וטו) מאחר שממשלת ארדואן סבורה שממשלת שבדיה 'מגינה על ארגון הטרור PKK בכך שדחתה כמה בקשות להסגרה של חברים כורדים, שמצאו מקלט במדינה הסקנדינבית.

אוקראינה הראתה את נכונותה להצטרף לנאט"ו, אם כי המקרה שלה לעת עתה נראה לא קל לפתרון מכיוון שרוסיה איימה בתגמול חזק ובעימות בינלאומי אם היא תעשה זאת (במקרה כזה, הפלישה הרוסית תהיה התקפה על מדינה חברה , יכולת לערב את שאר המדינות בה אם הן מבקשות עזרה).