10א: 25 שנים להסכם יום שישי הטוב

הסכם יום שישי הטוב, המכונה גם הסכם בלפסט או הסכם השלום של צפון אירלנד, נחתם ביום זה לפני 25 שנים, ב-10 באפריל, 1998, וכן סיים שלושה עשורים של סכסוך מזוין בשטח, עימות שהותיר יותר מ-3.500 הרוגים ואלפי פצועים.

הסכסוך בצפון אירלנד מתחיל מאז חלוקת אירלנד ב-1921, כאשר הרוב הפרוטסטנטי בצפון מזרח האי החליט להישאר חלק מהממלכה המאוחדת, בעוד הרוב הקתולי בשאר המדינה קיבל עצמאות בתור הרפובליקה של אירלנד. חלוקה פוליטית זו תורגמה למתחים ואלימות בצפון אירלנד, שם חיו האוכלוסייה הקתולית (לאומנים) והאוכלוסייה הפרוטסטנטית (האיחודים) בסכסוך ובהפרדה.

בשנות ה-1960 המצב החמיר, עם הגברת האפליה והאלימות כלפי הקהילה הקתולית על ידי קבוצות צבאיות פרוטסטנטיות, כגון כוח המתנדבים של Ulster (UVF) וכוח ההגנה של Ulster (UDF). בצד השני, קבוצות צבאיות קתוליות, כמו הצבא הרפובליקאי האירי (IRA), החל במסע טרור ולוחמת גרילה נגד הקהילה הפרוטסטנטית כדי להשיג את איחוד אירלנד.

הסכסוך התגבר במהלך שנות ה-70 וה-80, עם פצצות, רציחות ועימותים אלימים שהשפיעו על האוכלוסייה האזרחית וגרמו לכאב וסבל משני הצדדים. ממשלות בריטניה ואירלנד ניסו ללא הצלחה לפתור את הסכסוך באמצעות משא ומתן והסכמים מדיניים, בעוד שכוחות הביטחון הבריטיים הגבירו את נוכחותם בצפון אירלנד כדי להילחם באלימות.

אולם בשנות ה-1990 החלו להתגבש שיחות השלום, והסכם יום שישי הטוב זה היה תוצאה של שנים של משא ומתן ופשרות אינטנסיביים קשה מצד כל הצדדים המעורבים.

ההסכם, המורכב מיותר מ-60 עמודים, קובע שורה של אמצעים להבטחת שלום ויציבות בצפון אירלנד. אלו כוללים:

• יצירה של ממשלה בשלטון עצמי בצפון אירלנד, עם סמכויות משותפות בין מפלגות פוליטיות המייצגות את הקהילה הקתולית והפרוטסטנטית.
• ההוראה שצפון אירלנד תישאר חלק מהממלכה המאוחדת אלא אם רוב האזרחים באזור יצביעו בעד איחוד עם הרפובליקה של אירלנד.
• La פירוז מהאזור, עם נסיגה הדרגתית של כוחות הצבא הבריטי וביטול המחסומים הביטחוניים ומחסומי הכבישים.
• שחרור אסירים פוליטיים, הן מה-IRA והן מהקבוצות הפרוטסטנטיות הפרוטסטנטיות, כמחווה של רצון טוב ופיוס.
• יצירה של ועדה עצמאית לחקור מקרים של נעדרים במהלך הסכסוך, ויישום תוכנית לזיהוי קורבנות.

יתר על כן, ההסכם הדגיש כמה היבטים ספציפיים כדי לנסות להימנע מחזרתו של סכסוך מזוין, שכיסה תחומים שונים:

1. יצירת שלטון עצמי לצפון אירלנד: הוקמה שלטון עצמי לצפון אירלנד, המורכבת מנציגי המפלגות הפוליטיות של האזור.
2. רפורמה במשטרה: ועדה עצמאית הוקמה כדי לפקח על הרפורמה במשטרת אולסטר (PSNI), במטרה להפוך אותה ליותר מכילה ומייצגת את הקהילה הרחבה יותר.
3. ביטול אפליה: הוקמה ועדת שוויון לטיפול באפליה בתעסוקה, בדיור ובתחומים נוספים. בנוסף, הוקמה ועדת זכויות אדם כדי להגן ולקדם זכויות אדם בצפון אירלנד.
4. פירוק קבוצות חצי-צבאיות מנשקן: הוסכם שקבוצות חצי-צבאיות צריכות למסור את נשקם ולהפסיק את פעילותן האלימה. הוקמה ועדת פירוק נשק עצמאית כדי לפקח על התהליך.
5. הפרדה בבית הספר: הוסכם לטפל בהפרדה בבתי ספר בצפון אירלנד ולקדם שילוב של קהילות.
6. שחרור אסירים: שחרור אסירים הקשורים לסכסוך סוכם, כל עוד הם עומדים בתנאים מסוימים ואינם מהווים איום על הביטחון.
7. יחסי צפון-דרום: סוכם לחזק את היחסים בין צפון אירלנד לרפובליקה של אירלנד, לרבות הקמת מועצת שרים צפון-דרום.
8. יחסי מזרח-מערב: הוסכם לטפח את היחסים בין צפון אירלנד לשאר הממלכה המאוחדת, לרבות הקמת מועצת שרים מזרח-מערב.

הסכם יום שישי הטוב נחגג בהרחבה כהישג היסטורי, אשר סיים שלושה עשורים של אלימות בצפון אירלנד. עם זאת, תהליך יישום ההסכם לא היה קל ולא היה חף ממכשולים ואתגרים.

אחד האתגרים הגדולים ביותר היה העובדה שחלק מהקבוצות החצי-צבאיות, במיוחד ה-IRA, לא ויתרו לחלוטין על האלימות באופן מיידי. יתר על כן, היה מתחים ומחלוקות בין מפלגות פוליטיות בשלטון הבית, מה שמקשה על יישום צעדים חשובים, כמו רפורמה במשטרה והפחתת ההפרדה בבתי הספר.

למרות האתגרים הללו, ההסכם עמד במבחן הזמן ותרם רבות לשיפור המצב בצפון אירלנד. מאז החתימה על ההסכם חלה ירידה משמעותית באלימות ובפשיעה הקשורה לסכסוך, וכן חלה עלייה בהשקעות ובתיירות באזור.

להסכם יום שישי הטוב הייתה גם השפעה רחבה יותר על הפוליטיקה והיחסים הבינלאומיים. זה שימש מודל לסכסוכים אחריםs ברחבי העולם, והראה כי משא ומתן ופשרה אפשריים, גם במצבים קשים מאוד.

אזור בשינוי מתמיד

צפון אירלנד עבר שינויים גדולים ברבע המאה הזה. בשנים האחרונות האוכלוסייה הקתולית גדלה וזה כבר יעלה על הפרוטסטנטי.

בתורו, סין פיין (הרפובליקניות והלאומיות האירית, הנחשבת למפלגה הפוליטית המתעלת את דרישות ה-IRA באמצעים דמוקרטיים) חוותה עלייה גדולה בתמיכתה, והפכה כוח ראשון בבחירות האחרונות וחווה את החסימה של אנשי האיגוד בהקמת מנהלת יציבה.

הסקרים לבחירות הבאות מצביעים על ניצחון חדש ללאומנים, שהגוש שלו מתקדם אבל קרוב מאוד לזה של האיגודים.

הבטחתו של סין פיין לערוך משאל עם לאיחוד מחדש בשנים הקרובות הוא מייצג אתגר בפוליטיקה המקומית, מכיוון שהוא עלול ללחוץ עוד יותר על היחסים הקשים בין שני הגושים. ההערכה היא שעם הגידול במספר הקתולים יחד עם התנאים שלאחר הברקזיט, בעוד כמה שנים עמדה זו עלולה להפוך לרוב ולהוביל לניסיון להפריד את הממלכה המאוחדת.

סקרים ששאלו בנושא זה הראו תמיכה גוברת באיחוד מחדש, במיוחד בקרב צעירים.

צפון אירלנד ללא ספק תמשיך להיות אחד האזורים הסוערים ביותר מבחינה פוליטית בעולם בעשורים הקרובים.

אהבתם את הכתבה? תמכו בנו, הפכו לפטרון.